• adi258

It's up to you NY


כשאני מחליטה לנסוע לניו יורק.... או שלא



לפני חצי שנה, כשעוד חשבנו שהקורונה מאחורינו, שאל אותי בעלי שיחיה, זה שאיתו אני חוגגת בדיוק עוד חודש 25 שנות נישואין, לאן אני רוצה לנסוע. "האמת", עניתי לו, "לא כל כך בא לי לנסוע". בכל זאת, אם החזקתי עד עתה עם אפס בדיקות קורונה, למה שאקלקל את השיא?! ובכלל, טיסה עם מסיכה, פחד מהדבקה, ומה יקרה אם נחלה שם פתאום? אנחנו תקועים! "אבל אם אתה מתעקש אז רק לניו יורק". הוא לא היסס ולא המתין, פתח את המחשב והזמין לנו זוג כרטיסים לניו יורק בול, אבל בול לתאריך יום הנישואין העגול והמרשים שלנו. וואו.

הבטחתי לעצמי לא להתרגש, הרי התרגשתי בשנתיים האחרונות מספיק לפני נסיעות שלא קרו. אל לי להתרגש טרם עליה למטוס דרך שער ודמעה שקופה. לאט לאט, ככל שהתאריך התקרב, המלונות הוזמנו, המסעדות גם הן, הכוכבים והלבבות ב"גוגל מפס" השתבצו להם ומצאו את מקומם והחלומות בלילות בהם מנהטן קוראת לי בלחש "בואי אליי" התרקמו, אז הבנתי שההתרגשות הגיעה. היא כאן. אולי הפעם זה באמת קורה! נחמד לחגוג 25 שעות נישואין בעיר האהובה עליי בעולם, בדיוק במקום בו חגגנו את יום הנישואים העשרים שלנו. ויאללה, אז מסיכות. לא נורא!

כשההתרגשות כבר החלה לנשוב באוויר הבית, בעלי הזמין לנו גם מסיכות נושמות במחיר מופקע במיוחד, כך שתהיה לנו הגנה ותחושת מחנק קלה יותר במהלך הטיסה הארוכה. ואז, בשלישי בערב, נכנס לאתר בו הוא צריך למלא טפסי כניסה לארה"ב כאזרח אירופאי שלא זקוק לויזה. הגדיל ראש! למה חודש מראש? זה הרי הליך פשוט. הגדיל - הגדיל. ברביעי בבוקר, היום בו נפלו השמיים, קיבל בעלי שיחיה סירוב לבקשה. דבר, שמי שמכיר את ההליך, לא קורה בדרך כלל ואין סיבה בעולם שיקרה. ואם אתם רוצים לשאול למה? תשאלו. חפשו מישהו שיענה לכם במחלקת ההגירה של ארצות הברית של אמריקה.

כמה שעות של בירורים הבהירו שכניסה לארה"ב לא מורשית לדרכונים ספציפיים, מארץ ספציפית באירופה , שדווקא בה יש שורשים לבעלי ולא יעזור כלום, לא נפתור את הסכסוכים הפוליטיים בין מדינות עכשיו, ויזה לדרכון ישראלי לא תהיה בשנה הקרובה, אין ניו יורק באוקטובר, נשארנו עם מזודותינו במחסננו, מסכותינו בידינו, אכזבתנו בלבבנו וסלינו על כתפינו.

אני יודעת, יודעת שזה "צרות של עשירים", ש"כל עכבה לטובה" ועוד שלל קלישאות שנאמרו לי לאורך השבוע האחרון. יודעת. אבל פאק! למה זה קורה לי ומה ביקשתי?! חופשה ארוכה במנהטן?! סתיו בניו יורק?! קפה בצ'לסי?! סטייק בברוקלין?!

את הסטייק שלי אוכל ואת הקפה שלי אשתה כנראה ביעד אחר שאת שמו אני משאירה חסוי כרגע כנגד עין הרע ושאר קללות. אז שלום. אני נוסעת. אני לא רוצה שתשאלו אותי לאן. אני רק אצרף כאן תמונה מימים שבהם אף אחד לא עצר אותי, בהם לא עטיתי מסכה ונגעתי בעיר שאני כל כך אוהבת (אלו הרגליים שלי, תאמינו לי!). אל דאגה! אני עוד אשוב....



59 views

Recent Posts

See All